שדה התירס
שדה התירס אני יושב באוטובוס ולראשונה מאפשר לעצמי להרים את הראש מהטלפון ומהניסיון התמידי הזה להיות עסוק במשהו. אני מביט מהחלון ורואה את שדה התירס הזה, כמה הוא יפה אני חושב לעצמי... ממש הלהיב אותי ביופיו. זמן קצר לאחר מכן, אני יורד בתחנה ועושה את דרכי להדר הפיסכולוגית שלי. הדרך...
תחילת סוף הטיפול
פרידה מפסיכולוג 2 דקות לאחת בלילה. בין קפיצות למחשבות האם בכלל הבלוג הזה יום אחד יפתח מהמצב הנעול שלו, המוחבא מציבור הגולשים, מעולם הרשת או שמה ישאר כבלוג שפונה לכולם וכולם בסופו של יום יסתכמו בי ובכל אותם אנשים שנשארו בי כזכרון לבין הכעס והכאב העצום שהולך וגדל בי מרגע...